פרופ’ ישע סיון, מומחה עולמי לחדשנות טכנולוגית והון סיכון, משוחח עם חמי פרס, מייסד ומנכ”ל קרן ההון סיכון פיטנגו ויו”ר “מרכז פרס לשלום ולחדשנות”, על חלומות גדולים, תעוזה והשראה בעולם שעובר שינויים טכנולוגיים מהירים וקיצוניים.
“חלום גדול הוא כזה שהגשמתו עשויה להשפיע על מצבו של האדם, באשר הוא, לטובה”, אומר לי נחמיה (חמי) פרס, מראשי קהילת ההיי-טק הישראלית, מייסד ומנכ”ל קרן ההון סיכון פיטנגו. השליחות שהוטלה עלי, על-ידי מערכת “ספר ההיי-טק השנתי”, הייתה לקיים עם פרס – המכהן גם כיו”ר “מרכז פרס לשלום ולחדשנות” (ובנו של שמעון פרס, רה”מ השמיני והנשיא התשיעי וממעצבי ובוני היסודות של מדינת ישראל), שיחת עומק על חלומות. לא חלומות במובן הפרוידיאני של המילה, אלא על חלומות מעצבי מציאות, על רקע השינויים הטכנולוגיים ותהליך הגלובליזציה שעובר העולם בקצב מטורף. לקראת 2020, עם פתיחת העשור השני של המאה ה-21, משרטט פרס בשיחה עימי חזון לעתיד – חזון המבוסס על “לחלום בגדול” ברמה האישית, הארגונית, הלאומית והבינ”ל.
“חלום גדול מעורר השראה ומעניק משמעות”
“ברמת היחיד יש לעודד מימוש עצמי”
“בן-גוריון חלם על הקמת המדינה. הייתה לו משימת חיים – לשרת את העם היהודי ולממש את החזון הציוני. ומשם, מצרכי העתיד, גזר את ההחלטות שנדרש לקבל בהווה – הקמת המוסדות הלאומיים, תשתיות הביטחון והקמת הצבא, מערכות החינוך הבריאות והקליטה, פעולות לעידוד ההתיישבות ועוד. הוא הטיל על אבי ליצור ולבסס את אבני היסוד לחלומות ואיפשר לו – בגיל 29 כמנכ”ל משרד הביטחון – ליזום את הקמת הכור בדימונה ולהקים את התעשייה האווירית לישראל. ככל שהעניין גדול יותר, כך היה החלום ראוי יותר.
אפשר לחנך לחלום בגדול?
“אני חושב שכן. בוודאי לעורר השראה. הייתי אומר שהפעולה המרכזית הנדרשת היא להפנות את תשומת הלב של הדור הצעיר פנימה אל תוך עצמם. לגלות את הפוטנציאל העצום שיש בכל אחד ואחת מהם. מדובר על מימוש עצמי. לא לפחד לחלום ולממש, לחלום ולדמיין את מה שאפשר כדרך חיים, ולצאת לדרך המימוש. להורים ולמורים צריך לומר: אנחנו מגוננים על הילדים ומגבילים אותם מתוך דאגה. לא רוצים שיכשלו או יתאכזבו. לצד זה עלינו לעודד מימוש עצמי. להעז. החוכמה היא ליצור תחושה של מסוגלות. תחושה שיכולה לצמוח גם לצד הכישלונות שהם מנת חלקם של כולנו”.
“ברמת הארגון – כל חברה יכולה וצריכה לחלום בגדול”
בטווח היותר רחוק של מעבר לעשר שנים, עם השפעות עוד יותר מרחיקות לכת, אציין את המחשוב הקוונטי, הנדסת דנ”א, המוח האנושי וננו-טכנולוגיה. אלה הן טכנולוגיות שייצרו גלים של שינוי”.
ברמת המדינה ישראל היא דוגמה לחלום גדול
בישראל נוצר אקו-סיסטם ייחודי ליצירה ומימוש של חלומות גדולים. איך הגענו לזה?
“ישראל קמה מכוח החדשנות והיזמות וכך היא נבנית. ניתן להבחין בכמה עידנים בהם החדשנות הייתה ממוקדת בשלבי ההתפתחות שלנו, נדבך אחרי נדבך. העידן הראשון יכול להיות מתואר בתור ‘התארגנות החברה הישראלית’ והוא כולל את התחדשות השפה העברית, בניית המוסדות שקמו לפני המדינה ובסמוך לעצמאות: האוניברסיטאות הראשונות, הקונגרס הציוני ועוד. יצירת חברה חדשה במעבר מהגולה למדינה. העידן השני הוא עידן של ‘חדשנות בהתיישבות וקיימות’ ברחבי הארץ: הקמת קיבוצים, חקלאות מים ואנרגיה. חדשנות כמו התפלת מים והשקייה באמצעות טפטפות. העידן הבא ובסמוך הוא ‘חדשנות בביטחון’ שנבע כמובן מן הצורך הקיומי שלנו. כאן נבנו היסודות של המחקר והפיתוח, ההנדסה והטכנולוגיה. החל מהקמת כור אטומי מתקדם, תעשייה אווירית וכניסה לעידן הסייבר. הם הובילו לעידן של ‘חדשנות בכלכלה’. מהריסות המשק קמה תעשיה טכנולוגית מוטת-ייצוא. אקו-סיסטם שהוא שילוב של יזמות, תעשיה דיגיטלית, הון גלובלי ופריצה אל השווקים הבינ”ל. ישראל זכתה להכרה כ’אומת הסטארט-אפ’. לטעמי, העידן הבא הוא עידן של ‘שלום ותיקון עולם באמצעות חדשנות’. עידן של ‘מציון תצא תורה’ בפתרון סוגיות מרכזיות שבהן מתמקד העולם, וכאן אני מכליל את החזון של מרכז פרס לשלום ולחדשנות: יצירת שלום על-ידי חדשנות והעצמת החדשנות על ידי קידום השלום”.
מה צריך לשמר בישראל בהיבט הזה? ומה צריך לשפר?
“צריך לשמר את ערכי היסוד שלנו כחלק מהעם היהודי וכחברה דמוקרטית, תוך שאיפה לתיקון עולם, העמקה בחינוך ושאיפה למצויינות, ביחד עם שוויון, שיתוף והכללה. גורל אחד לכולנו: ביחד אנו קמים ונופלים. כל אותם הדברים הטובים של היהדות ושל ישראל שנבנו בעידנים הקודמים.
“מה צריך לשפר? מקור החדשנות, שהיה בעבר צורך קיומי (אין מים, אין אוכל, אין ביטחון), משתנה לנגד עינינו. מה שיניע את הדורות הבאים הוא חיפוש אחרי משמעות, שמירה על כדור הארץ והחברה האנושית, מימוש עצמי. צריך להיות יותר גלובלי ויותר משרת: ערכי מוסר, אימפקט (IMPACT), חיפוש אחרי משמעות. המקורות לחדשנות יהיו פחות צבא וביטחון ויותר מחקר ממוקד במכוני מחקר ייעודיים עם חיבור ליזמות אישית (פנים וחוץ-ארגונית). אנו חיים בעידן הגלובלי וצריכים להיות שחקנים גלובליים. וזה כולל חיבור למקורות הצורך, לטכנולוגיה, לכוח האדם, המימון והשוק הגלובלי.
“זה כמובן אומר שהמנהלים צריכים סט חדש ושונה של יכולות: מובילות בחדשנות, אחריות חברתית והתאמה למציאות שמשתנה בקצב הולך וגדל. לטפח את הצמיחה. אני מאחל לנו שנהיה לא רק אומת חדשנות, אל גם מקור לערכי מוסר ויישומים לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות”.
“ברמה הגלובלית, כולנו עצים בודדים שיוצרים יער אחד”
ישראל היא כבר מזמן לא אי בודד, אלא חלק ממארג עולמי של חדשנות. הזרועות של החברות הישראלית נוכחות במוקדי העשייה בעולם: ניו-יורק, סן-פרנסיסקו, לונדון ואפילו שנזן ושנחאי. מה הן המגמות המרכזיות בעולם שאנו צריכים להתחבר אליהם?
“החיבור הגלובלי הוא קריטי, הן במציאת חלומות גדולים והן במימוש החלומות. אני רואה כמה מגמות בעולם, שמשפיעות גם על יצירת החלום (הצורך) וגם על אופן המימוש: המגמה הראשונה היא הפערים החברתיים שנוצרים כתוצר של האצה בחדשנות – פערים בין אלה שמתקדמים לאלה שנותרים מאחור, פערים בין אלה שמחוברים לעולם החדש ואלה אשר סובלים ממנו. הפערים הללו באים לידי ביטוי פוליטי ומובילים לחוסר יציבות. המגמה השנייה היא הגורל המשותף של כולנו. האתגרים הגדולים הגלובליים של התחממות, קיימות, מחלות, טרור וכדומה, מחייבים שיתוף פעולה בין-מדינתי, כי הכל תלוי בכל. הכל מוטל על הכף ביחד, ולא בכוחו של היחיד. רק ביחד נוכל לאתגרים הללו. כולנו עצים בודדים שיוצרים יער אחד. המגמה השלישית היא צמיחתם של כוחות חוץ-מדינתיים חדשים. בעיקר, חברות גלובליות ענקיות כגון גוגל, פייסבוק ומקבילותיהם הסיניות שיוצרות מארג חברתי כלכלי של אימפריות חדשות. האתגר של המנהיגים, היום ובעתיד, הוא ביצירת איזונים, כך שהרווח של האחד לא יהיה ההפסד של השני, אלא הצלחה משותפת. שגשוג משותף”.
מסר לסיכום?
“כל אחד מאיתנו, ברמה שבה הוא או היא פועלים – היחיד, הארגון והמדינות – צריכים להיות במצב של תנועה קדימה מתמדת. עצירה במקום פירושה נפילה וקמילה. כמו רכיבה באופניים – צריך להיות בתנועה קדימה כדי לשמור על שיווי משקל. והדרך הטובה ביותר כדי להתקדם אל עתיד טוב יותר היא דרך השיתוף, דרך השירות ודרך ההעזה של לחלום ולהעז”.
סיפורה של ישראל כ”אומת החדשנות”
מרכז פרס לשלום ולחדשנות הוקם ביפו על חוף הים בשנת 1996 לקידום חזונו של שמעון פרס: שגשוג מדינת ישראל באמצעות קידום שלום ושיתופי פעולה אזוריים. באוקטובר 2018 הושק מרכז החדשנות של ישראל, כפרויקט הדגל של הנשיא לפני מותו, כדי להיות מֶכָּה לחדשנות הישראלית עבור מנהיגים מהארץ ומהעולם, ראשי חברות בינ”ל, אנשי עסקים בכירים ובני נוער.
המרכז מציג, לראשונה תחת קורת גג אחת, את סיפורה ישראל כ”אומת החדשנות”. לאורך ארבע קומות מוצגים 100 האירועים שהפכו את ישראל לאומת סטארט-אפ: ובכלל זה: שיחה עם ממציאים בהולוגרמות אינטראקטיביות, אשר מספרים בגוף ראשון על הדרך לפיצוח ההמצאות הישראליות פורצות הדרך ; חשיפה של ההמצאות המהוות את חוד החנית של הפיתוחים הטכנולוגים הישראלים ששינו את העולם, כולל מיצגים, דגמים ואבות-טיפוס של המצאות אלה ; קומת סטארט-אפים מתעדכנת הכוללת 45 פיתוחים ; וכן קומת העתיד המדמה קפסולת זמן באמצעות טכנולוגיית VR, שבה נחשפים המבקרים לפיתוחים העתידיים של מדינת ישראל.
פרופ’ ישע סיון הוא מייסד ומנכ”ל חברת i8.ventures העוסקת בחדשנות. משמש כפרופ’ אורח לדיגיטל, חדשנות והשקעות סיכון בביה”ס למינהל עסקים של האוניברסיטה הסינית בהונג-קונג. את התואר השלישי עשה באוניברסיטת הרווארד. התמחותו כוללת פיתוח ומימוש פתרונות חדשניים בחברות, בהיי-טק, במוסדות ממשלתיים וביטחוניים. הוא מתמקד בנושאי אסטרטגיה וטכנולוגיות מידע, חדשנות ויזמות-סיכון, מנהיגות מודעת, עולמות וירטואליים ותשתיות ידע ומערכות תקינה.
