ד”ר יובל דרור, יועץ לפיתוח ארגוני, מרצה וחוקר במגוון תחומים של התנהגות אנשים וארגונים, שיתף אותנו במצגת שהכין המסבירה כיצד תיראה החברה כשהיא “תסיים את התיכון”. חברה משותפת, רובוטים ואוטומציה הם רק חלק מהתחומים אותם יובל מציג.
מאמרים
מאמר זה מהווה ניסיון להבהיר את ההשפעה של התפתחות החברה הפוסט- הומנית על הארכיטקטורה של הארגון. היא ייצגה בעבר את האפקט של הטמעת טכנולוגיות מידע על מבנה, תהליכים עסקיים ותצורות ניהול של ארגונים. כיום, ארכיטקטורה ארגונית מכילה תחומי עיסוק מרובים בהרבה ומוסיפה התעניינות לא רק בשאלות טכנולוגיות, אלא גם ואולי בעיקר באפקטים של טכנולוגיות ושל דיגיטציה על עשיית עסקים ויצירת יתרון תחרותי.
המאמר דן במשמעות של הופעתם של ‘רובוטים חברתיים’, צורת העיצוב שלהם ומערכות היחסים שמתפתחות בינם לבין אנשים ‘רגילים’. מתוך ההתמודדות עם התופעה, המחברים מצמיחים מגוון רעיונות כיצד להתגבר על האתגרים הכרוכים בהמשך פיתוח של רובוטים כאלו באופן שיתאימו למרחב החברתי שבו הם פועלים, בהתייחס לשאלות כמו, האם רובוטים צריכים להראות כמו בני-אדם? האם צריכה להיות להם מימיקת פנים דומה לזו של אנשים? האם הם צריכים לדבר באותה צורה כמו אנשים? האם הם צריכים להיות מסוגלים למחוות אנושיות כדי לתקשר ביעילות?
ההשתתפות של רובוטים בחיי היום-יום בחברה מעוררת שאלות אתיות מורכבות. הנחיות לגבי אופנים לעיצובם של רובוטים האמורים להשתתף בחיי החברה הן הכרחיות ודחופות ומעוררות את השאלה – לפי אילו ערכים הרובוטים צריכים להתיישר? זה כמובן קשור לאידיאלים של החברות השונות והחזון החברתי שלהן.
מאמר זה מהווה מסגרת חשיבה חדשה להבנה של הכוחות והתהליכים המשפיעים ומעצבים את הארגונים העכשוויים ומכינים אותם לתקופה הפוסט-הומנית. מחבר המאמר מוביל את ההנחה שהטכנולוגיות המתהוות כיום ישנו את המאפיינים של החברים בארגונים, את המבנה שלהם, תהליכי העבודה והניהול, המרחב הפיזי והוירטואלי ואת האקו-סיסטם החיצוני שניתנים לשימוש ע”י ארגונים.
הממשלה היפנית מקדמת את רעיון היווצרותה של חברה משולבת, בה חיי היום-יום של אזרחים ישופרו באמצעות שיתוף פעולה קרוב עם מערכות של בינה מלאכותית. המאמר מתאר את תפיסת העולם של היפנים באשר לחברה העתידית (Society 5.0) גם בהקשר של ההתפתחויות טכנולוגיות-תעשיתיות המכונות industry 4.0.
רשת ה-WiFi היא למעשה שידור הנעשה באוויר, ולכן חשופה לשלל הפרעות שונות ומגוונות שסביבתה מייצרת. לכן, עם השנים הוטמעו ברשתות ה-WiFi מגוון טכנולוגיות על מנת להתמודד עם הפרעות אלו ולשפר את ביצועיהן. מאמר זה נכתב על ידי חבר הקהילה אפי גייזלר, מומחה ויועץ לתשתיות תקשורת אלחוטיות, אשר סוקר את הטכנולוגיות השונות ברשתות ה-WiFi, מפרש את שמן ומסביר מה ההבדלים ביניהן.
ארצות הברית חווה מגיפה בתחום בריאות הציבור בשונה מכל מה שראינו בעבר, כאשר השימוש העודף בתרופות מרשם גורם להשפעות רפואיות, חברתיות וכלכליות קטסטרופליות למיליוני אמריקאים. האקטוארים פיתחו מתודולוגיות חדשניות של חיזוי סיכונים, צמתי החלטה, מודלים של רגרסיה ולמידת מכונה (ML) לזיהוי פרופילי סיכון של חולים העלולים להיות בסיכון גבוה יותר לפתח שימוש לרעה בתרופות מרשם.
אקטוארים אוהבים נתונים, וכיום הנתונים זמינים יותר מאי פעם. היכולת שלנו לנתח אותם ולהשתמש בהם גדלה יותר ויותר עם הזמן; עם זאת, אנו משיגים אותם במטרה להשתמש בהם – והם אינם זולים. על כן, ההכרעה אילו נתונים נקנה היא קריטית. מאמר זה הינו המשכו של המאמר When is Your Own Data Not Enough? ועוסק בשאלה מאיפה מביאים את הנתונים שאנו צריכים וכיצד להשתמש בהם.
עבור אקטוארים שרק עתה נכנסו למקצוע ובכירי האקטוארים בתחום, המציאות של ימינו המכילה שיטות ומודלים חדשים, כולל ניתוח נתוני תביעה ומדיניות בודדים בזמן אמת, היא הנורמה החדשה – וההשפעות של המציאות של היום לעומת שיטות מסורתיות בעבר מורגשות בכל הענף ומחוצה לו. אקטוארים מבוקשים יותר מאי פעם, מקבלים תפקידים חדשים, עובדים עבור סוגים חדשים של חברות ומעצבים את סדר היום החדשני.