זהירות: עקומה חברתית לפנינו! המכון למחקרי בטחון לאומי (INSS)

מאמר זה מציג את הצורך בניטור העקומה החברתית, הדרכים לביצועו וכן המלצות לשימושים בה

זהירות: עקומה חברתית!

מאת: שמואל אבן, תומר פדלון, ששון חדד, מאיר אלרן
המאמר המקורי פורסם ב”מבט על” INSS, גיליון 1308, 23 באפריל 2020

ישראל החלה בתהליך היציאה מההסגר לשלב “החיים עם הקורונה”, שיימשך עם עליות ומורדות ובאופנים משתנים עד שימצא חיסון לנגיף, או עד שיעלם. דגש רב ניתן כיום לניטור התחום הרפואי והכלכלי. אלא שבצדם קיים ומשפיע גם התחום החברתי. העקומה החברתית קשה יותר למדידה, ועדיין היא קריטית לא פחות ואולי אף יותר להמשך ניהול המשבר לטווח הארוך. מאמר זה מציג את הצורך בניטור העקומה החברתית, הדרכים לביצועו וכן המלצות לשימושים בה, והעיקרית שבהן היא לרכז שורת פרמטרים מרכזיים ולאמוד אותם בתדירות גבוהה, כדי לשרטט את העקומה החברתית בתקופת הקורונה, וכך לזהות הן התרעות לחולשה והן סימני עוצמה, שיועילו לניהול המדיניות.

רבים עוסקים בהתמודדות עם היציאה ממשבר הקורונה, בעיקר על בסיס שרטוט מגמות של שתי עקומות: הרפואית והמאקרו-כלכלית. העקומה הרפואית מיוצגת באמצעות מדדים כמותיים, בפרט מספר הנדבקים הידועים, החולים קשה, נפטרים וחולים שהבריאו. העקומה המאקרו- כלכלית מיוצגת על ידי מדדים כגון דורשי העבודה (חל”ת ומובטלים), ואומדנים של הפסד תוצר. אלא שיש עקומה נוספת, הקשורה הדוקות בשתיים האחרות – העקומה החברתית. זו קשה יותר למדידה כמותית, אך השלכותיה נראות בשטח והיא קריטית לא פחות מהשתיים האחרות להמשך ניהול המשבר ולטווח הארוך.

נראה שהדיון בעקומה זו חסר. למשל, בדיונים על מצב המשק מוצגים בעיקר מספר דורשי העבודה, ולא כמה מאלה הם בני אותה משפחה או מפרנסים יחידים, או זוגות צעירים הגרים בשכירות ומשלמים משכנתא על דירתם שטרם הושלמה. המשותף לכל אלה הוא שמשבר פתאומי וחריף בתזרים המזומנים המשפחתי מאיים על רווחתם ועתידם. פתרון של דמי האבטלה הינו חלקי וזמני בלבד. דוגמה נוספת: בדיון הציבורי ביחס לחזרה ללימודים נשמעים בעיקר השיקולים הבריאותיים והכלכליים (ראיית מוסדות החינוך כמקום משמרת לילדים עבור ההורים העובדים), ופחות כיצד הריחוק ממוסדות החינוך משפיע על הצרכים חברתיים ועתיד הדור הבא.

במובן המאקרו-כלכלי גרידא נקלעה ישראל למשבר הקורונה במצב פתיחה טוב בהרבה מאשר מדינות מפותחות אחרות. למשל שיעור אבטלה ויחסי חוב-תוצר נמוכים, ואילו הצמיחה גבוהה – גם אם הצמיחה לנפש מרשימה פחות. לעומת זאת, נתוני הפתיחה החברתיים ברובם אינם טובים. השגשוג הכלכלי בשנים קודמות לא פתר את אי-השוויון החברתי הכרוני בישראל, המתבטא בין היתר בפער גבוה בהכנסה לנפש (לכך ביטוי גם בדירוגה של ישראל בעולם לפי מדד ג’יני). פערים ניכרים גם בתחומים אחרים, כפי שמעידים הציונים הנמוכים יחסית של תלמידי ישראל במבחני פיז”ה על מצבה של מערכת החינוך בישראל (ביחס לממוצע במדינות מפותחות) וההבדלים ברמת ההשכלה של אוכלוסיות שונות במדינה.

לנוכח נתוני הפתיחה אלה, מגפת הקורונה מעצימה את האתגר. משבר הקורונה מבליט פערים חברתיים וכלכליים בין האוכלוסיות השונות, במגוון רחב של תחומים. כך למשל, העברת הלימודים למתכונת של הוראה מרחוק מבליטה את הפערים בין משקי בית שיכלו לספק מענה לילדיהם, לעומת ילדים שיד הוריהם אינה משגת מחשב לכל ילד. משבר הקורונה מעצים לחצים חברתיים לא רק בקרב קבוצות מוחלשות, אלא בכל קבוצות האוכלוסייה, ובמיוחד מעמד הביניים. למשל, הכנסתם של זוגות צעירים רבים פחתה, חובותיהם גבוהים והם נמצאים ברמת אי-וודאות גבוהה לגבי עתידם התעסוקתי והכלכלי. מצב זה אינו מאתגר כלכלית בלבד, אלא גם גורם לחצים נפשיים וחברתיים, בקרב אוכלוסיית שאינן מנוטרות על ידי שירותי הרווחה. כך גם בקרב בעלי עסקים רווחיים, עד למשבר, שכיום אין להם הכנסות, ועדיין הם מחויבים בהוצאות גבוהות. בחודשים הקרובים יתבררו ממדי האבטלה בפועל, שכן הפעילות הכלכלית לא צפויה לחזור במהרה לקדמותה. ללחץ החברתי תורמות גם המגבלות על פעילות חברתית, תרבותית וגופנית, שמשפיעות גם על היחסים בתוך משפחות. במצב זה, אם יימשך, טמון סיר לחץ חברתי מאיים.

(בווידאו: כתבה על המצוקה הנפשית של אזרחים בתקופת הקורונה, כאן חדשות)

העקומה החברתית עניינה בעמידות החברתית למגפת הקורונה בעיקר בתנאים של המשך ההגבלות וצעדי הריחוק החברתי על האוכלוסייה ויכולתה לספוג גזרות לאורך זמן. גם בעת התהליך של הפחתה בהסגר יש לזכור שמצוקות כלכליות וחברתיות הן ערך נצבר. כן חשוב להבחין בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה ולאזורים גיאוגרפיים.

ניתן להעריך שהעקומה החברתית רגישה יותר להחמרה במצב ומגיבה פחות מהר להקלה במצב מאשר העקומה המאקרו-כלכלית. למשל, למרות שהעקומה המאקרו-כלכלית יכולה להציג בלימה בירידה בתוצר במדינה, אין זה אומר שבאותו הזמן יחול גם שינוי לטובה בכל אחת משכבות האוכלוסייה. למעשה, שכבות מסוימות עלולות להגיע – גם בנתונים של פתיחה הדרגתית של ההסגר – למצבים של סף שבירה. ניתן לנטר סימנים מעידים לקריסה חברתית נרחבת, אבל קשה לגזור מהם את עיתוי התרחשותה. הניצוץ לכך יכול להיות אקראי, כמו קריאה שתתקבל ברשתות החברתיות להתקהלות המונית, בניגוד להוראות, או עימות אלים בין מפגינים לכוחות הביטחון.

למרות הקושי במדידת העקומה החברתית, ניתן לתארה באמצעות שורת מדדים לגבי התנהלות הציבור ומגמותיה, כגון: מדד אמון הצרכנים (אוסף הערכות כלליות של פרטים לגבי המצב הכלכלי של משק הבית והמצב הכלכלי במדינה, ציפיות לשינויים בו, ומידע על תכניות הקשורות לחיסכון ולרכישות גדולות בעתיד הקרוב. המדד מבוסס על סקר חודשי, שניתן לבצעו בתדירות גבוהה יותר), וכן רמות פשיעה, הפרות סדר ועימותים עם שוטרים, עלייה בתלונות על אלימות במשפחה, עלייה בתפוסה במעונות לנשים מוכות. מקורות מידע רלוונטיים נוספים הם פניות לעזרה – לביטוח הלאומי, לשירותי הרווחה, לשירותי בריאות הנפש, למוקד ער”ן ולפסיכולוגים. בנוסף, יש לעקוב אחר שינויים לרעה בצריכה, בסל הקניות, במשיכות יתר, חזרת צ’קים, ביטול כרטיסי אשראי, אי-תשלום חובות מצד אזרחים נורמטיביים, היעדרות לא-מורשית משירות חובה, ואף נתונים על אודות התאבדויות, וגידול באוכלוסיית חסרי הבית. פרמטר חשוב נוסף הוא מידת הציות להוראות הממסד: אי-הציות גובר, עשוי להעיד על לחץ חברתי וירידה באמון הציבור במנהלי המשבר. העקומה החברתית ניתנת לניטור גם ברשתות חברתיות. חריגות שליליות במדדים אלו, או חלקם, אמורים להדליק נורות אזהרה.

יצוין כי במארס 2020 נרשמה דווקא ירידה בהיקף העבירות הפליליות, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, וזאת בהשפעת ההסגר. כך בלטה ירידה של 44 אחוזים בתחום עבירות המוסר (סמים, זנות ועוד). עם זאת, נרשם גידול של כ-16 אחוזים בעבירות אלימות בתוך המשפחה. במגזר הערבי נרשמה במהלך מארס עלייה חדה במספר הפניות למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה בנושא אלימות כלפי ילדים ונוער.

בה בעת, חשוב לנטר גם את נקודת העוצמה של החברה הישראלית, כדי שניתן יהיה להישען עליהן בקביעת המדיניות. ישראל הינה חברה בעלת חוסן חברתי גבוה, שהתבטא בהיסטוריה ארוכה של התגברות על הפרעות קשות מאד. לכן חשוב לייצר כלים לניטור החוסן החברתי מול מגפת הקורונה, לא רק כתמרור אזהרה מפני הידרדרות חריפה למשבר חברתי, אלא גם לטובת תמיכה בהתאוששות, העשויה להתממש תוך שילוב בין המשך התנהלות אחראית של הציבור לבין ניהול מדיניות מושכלת ומוסברת היטב.

אי לכך, מומלץ לרכז שורת פרמטרים מרכזיים ולבדוק אותם בתדירות גבוהה, כדי לשרטט את העקומה החברתית בתקופת הקורונה, וכך לזהות בזמן אמתי הן סימנים לחולשה והן סימני עוצמה. מידע חיוני כזה, בצד מדדים רפואיים וכלכליים מוכרים, עשוי להועיל למקבלי ההחלטות ולמטות העוסקים בניהול משבר הקורונה בדרכים הבאות:

–לסמן יעדים בעלי משמעות חברתית גבוהה בתהליך היציאה מההסגר.

–לבחון צעדי המדיניות הרפואית והכלכלית גם לפי עלות-תועלת חברתית, ומיקודה לפי אזורים ושכבות אוכלוסייה. למשל, יתכן שבמצבים מסוימים רצוי להעדיף את צמצום האבטלה על חשבון הגדלת התמ”ג, מאחר שלאבטלה מחירים חברתיים כבדים – נוסף על המחיר הכלכלי של תשלום דמי אבטלה.

–למקד הפניית המשאבים הכלכליים ומשאבי האנוש ליעדים רלוונטיים, לרבות השמה של עובדים סוציאליים ופסיכולוגיים.

–לגבש פתרונות (כלכליים, חברתיים, טכנולוגיים ומשפטיים) לאזרחים נורמטיביים הנמצאים במצבי מצוקה; והצגת פתרונות מידיים למקרים קשים או קרובים לסף והתפרצות.

–לנהל את הטיפול בבריאות הנפש ברמה הלאומית. בתקשורת דווח (15 באפריל), כי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות גיבש תכנית למתן טיפול נפשי על רקע משבר הקורונה באמצעות שיחות טלפון או פלטפורמות אינטרנטיות, אך זו טרם הופעלה.

–לגבש דרכים לעודד מגמות חיוביות על ידי תמריצים, מנגנוני סיוע ומהלכים בוני אמון.

–להנחות את גורמי האכיפה לנהוג ברגישות רבה כלפי אנשים נורמטיביים, שנקלעו למצב של אי-ציות לכללי האכיפה אות באות.

–להנחות ולהסביר באופן מקצועי לאוכלוסייה את המצב. חלק מהמצוקה החברתית נובע מאי-וודאות גדולה.

–להגביר את תפוצת אמצעי התקשוב לאוכלוסיות חלשות, כדי לתמוך בחיי חברה דיגיטליים. למשל, להרחיב את פרויקט “מחשב לכל ילד”, ולהקים פרויקט “מחשב לכל זקן”.

–לשתף באיסוף נתונים, במחקר, בתמונת המודיעין, בהחלטות ובעשייה – משרדי ממשלה רלוונטיים, שירותי רווחה, רשויות מקומיות והמגזר השלישי.

שאלה? whatsapp